פסק-דין בתיק ת"א 4978-09

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש).

רקע כללי וטענות הצדדים

1.      התובע יליד 1970, נפגע בתאונה נשוא התביעה ביום 20/10/2006. לטענת התובע, ביום התאונה הוא הסיע את בנו לגן הילדים; לאחר שליווה את בנו לגן, הוא ביקש לשוב לרכבו על מנת להמשיך בנסיעתו לעבודה; עקב עומס רכבים ותנועה במקום, כטענתו, הוא ניתר מעל מעקה בטיחות שמותקן בין המדרכה לבין הכביש, וכאשר נחת על הכביש, רגלו הימנית חדרה אל תוך חריץ באחד משבכות (קולטן) ניקוז מי גשמים שמותקנת בכביש במקום נחיתתו.

2.      הנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת") הינה עיריית ירושלים אשר באזור שיפוטה אירעה התאונה נשוא התביעה.

הנתבעת 2 הינה חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה את הנתבעת באחריות כלפי צד ג' בזמנים הרלבנטיים לתאונה.

הנתבעת 3 הינה תאגיד מים אשר אחראי, בין היתר, על מערכת ניקוז המים באזור שיפוטה של הנתבעת.

3.      טענתו העיקרית של התובע, כפי שעולה מסיכומיו, מתמקדת בכך שאילו היתה מותקנת במקום התאונה שבכת ניקוז התואמת את התקן הדרוש (ת"י 489), כי אז לא היתה חודרת רגלו בין החריצים והתאונה היתה נמנעת.

4.      הנתבעות מכחישות את אחריותן לתאונה, ואף כופרות בשיעור הפיצויים הנטענים על ידי התובע.

לטענת הנתבעות, התאונה אירעה עקב אחריותו המלאה ואשמו המכריע של התובע, אשר בחר לקפוץ מעל מעקה בטיחות בגובה של 118 ס"מ, במטרה לקצר את דרכו חזרה לרכבו, שחנה במקום האסור לחניה;

שבכת הניקוז נשוא התביעה הותקנה בשנת 1993 על ידי משרד השיכון; תקן ת"י 489, אליו מתייחס התובע, פורסם רק ביום 7/9/2003 והוא אינו חל על קולטני הניקוז שבנדון.

דיון ומסקנות

5.      לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולמכלול חומר הראיות שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

6.      כאמור, בסיכום טענותיו, מבקש התובע לבסס את עילת תביעתו על עוולת הפרת חובה חקוקה בהתאם לאמור בסעיף 63 לפקודת הנזיקין, וזאת בטענה שהנתבעת הפרה את החובות המוטלות עליה כעולה מסעיף 235 (3) לפקודת העיריות, אשר קובע כי: " (3) רשות מקומית תמנע ותסיר מכשולים..."

על פי הדין, חמישה הם יסודותיה של העוולה בדבר הפרת חובה חקוקה:

א- קיומה של חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק;

ב- החיקוק נועד לטובתו של הניזוק;

ג- המזיק הפר את החובה המוטלת עליו;

ד- ההפרה גרמה לניזוק נזק;

ה- הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזק אליו נתכוון החיקוק. ראו: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פד"י לז (1) 113 בעמ' 139.